תמיד חשבתי שאשדוד זה מקום משעמם, אתם יודעים? נמל גדול, ריח של דגים ומלח, בניינים אפורים, ואנשים שמתרוצצים כמו נמלים. אבל אני, כמו תמיד, מצליח להפוך כל נסיעה למשהו לוהט. נסעתי לשם אחרי יום ארוך בעבודה, חיפשתי קצת ריגוש, ופגשתי אותה ליד הנמל – קולומביאנית יפהפייה עם תנועות סלסה שגורמות לך להזיל ריר, ועקומות משגעות כמו הרים בדרום אמריקה. לקחתי אותה למוטל זול קרוב, היא עשתה לי ריקוד פרטי שחימם את האווירה, ואז עברנו לסקס איטי שמתגבר כמו סופה. בסוף צחקנו על המבטא הספרדי הכבד שלה, זה היה פיזי טהור, בלי שטויות רומנטיות. יצאתי משם מסופק לגמרי, שווה את הנסיעה הארוכה מהמרכז.

אז בואו נתחיל מההתחלה, כי זה סיפור שמתחיל כמו כל יום רגיל שלי, אבל מסתיים באש. הייתי באשדוד לענייני עבודה, פגישה משעממת עם ספקים בנמל, דיבורים על מכולות ומשלוחים, כל הגוף כואב מהישיבה. סיימתי מאוחר, השמש כבר שוקעת, הרוח מהים נושבת קרה אבל נעימה, והחלטתי לא לנסוע חזרה מיד – "נו, בוא נסתובב קצת," חשבתי. הלכתי ליד הנמל, רואה ספינות ענקיות, מנופים זזים, ריח של דלק ומים מלוחים. פתאום ראיתי אותה – עומדת ליד גדר, לבושה בשמלה צמודה אדומה שמדגישה כל קימור, שיער שחור גלי ארוך, עיניים כהות כמו קפה חזק, ושפתיים מלאות שמבטיחות צרות טובות. היא חייכה אליי, כזה חיוך לטיני שממיס אותך, ואני, כמו אידיוט, עצרתי.

"הולה," אמרה במבטא כבד, "לוקינג פור פאן?" צחקתי, "כן, משהו כזה." התחלנו לדבר, קוראים לה מריה, בת 23, הגיעה מקולומביה לפני חודשיים, "לעבוד קצת, לראות ישראל." סיפרתי לה שאני בן 28, נוסע הרבה, "מחפש הרפתקאות." היא צחקה, "אני הרפתקה." הסכמנו על מחיר – 500 שקל לשעה, לא זול אבל נראתה שווה – והלכנו יחד למוטל קרוב, אחד מאלה ששוכרים לשעה בלי שאלות, ליד הכביש הראשי. נכנסנו לחדר, אור עמום, מיטה גדולה, מזגן רועש, אבל נקי מספיק. "סיט דאון," אמרה, והתיישבתי על הכיסא, היא הפעילה מוזיקה מהטלפון – איזה שיר סלסה לטיני חם, והתחילה לרקוד.

וואו, הריקוד הזה – היא נעה כמו נחש, ירכיים מסתובבות, ידים מלטפות את הגוף שלה, שמלה עולה קצת, חושפת עור חום חלק. "לייק?" שאלה, ואני הנהנתי, מתקשה מיד, "כן, מאוד." היא התקרבה, רוקדת עליי, תחת נוגע בברכיים, שדיים קרובים לפנים, ריח של בושם מתוק מעורב עם זיעה קלה. "טאץ'," אמרה, ואני נגעתי, ידים על המותניים, מלטף למעלה, מרגיש את החזה המוצק דרך הבד. היא צחקה, "אתה חם," והמשיכה לרקוד, פשטה את השמלה לאט, חושפת ביקיני קטן שכמעט לא מכסה כלום – גוף מושלם, בטן שטוחה, תחת עגול כמו תפוח, רגליים ארוכות. "סלסה פור יו," אמרה, וטיפסה עליי, מתחככת, גורמת לי להתפוצץ.

בסוף הריקוד, היא דחפה אותי למיטה, "נאו סקס," לחשה, ופשטה אותי מהר, ידיים בכל מקום. התחלנו איטי – נשיקות ארוכות, לשון מסתובבת, טעם של מנטה ומשהו אקזוטי. "אתה טעים," מלמלה, וירדה למטה, מציצה איטית, לשון על הראש, ידים מלטפות את הביצים. גנחתי חזק, "כן, ככה," והיא האיצה, מוצצת עמוק, מבט עיניים למעלה, סקסי בטירוף. "לא מהר," אמרה, עצרה, קמה, ישבה עליי, מכניסה אותי לאט, רטובה כמו נהר. "פאק מי," פקדה, ואני דחפתי למעלה, חזק, מרגיש אותה מתנועעת בקצב סלסה, גונחת בספרדית "סי, מאס!"

זה התגבר – שינינו תנוחה, דוגי, היא כורעת, תחת למעלה, אני מאחור, דוחף חזק, יד מכה קלות, "את אוהבת?" שאלתי, והיא "סי, ארד!" גמרה חזק, רועדת, ואני אחריה, גומר בפנים, חם ורטוב. שכבנו אחר כך, מתנשפים, והיא צחקה על המבטא שלה, "איי ספיק עברית בד, נו?" צחקתי, "כן, אבל סקסי." דיברנו קצת, היא סיפרה על קולומביה, "שם חם, מוזיקה כל הזמן, כאן קר אבל גברים נדיבים." אני סיפרתי על טיולים, "פעם פגשתי מישהי כמו את בברזיל, אבל את יותר טובה." היא צחקה, "קלר, אני קולומביאנית!"

זה היה פיזי טהור, בלי רגשות, רק גופים, זיעה, צחוקים. יצאתי משם מסופק, רגליים רועדות, נוסע חזרה הביתה עם חיוך. שווה את הנסיעה לאשדוד, מי חשב שהנמל הזה מסתיר פנינות כאלה. פעם הבאה אחפש עוד לטינית, הן יודעות את העבודה.

אבל זה לא נגמר שם, כי בדרך חזרה חשבתי עליה כל הזמן – התנועות, הריקוד, הסקס. עצרתי באיזה דוכן, אכלתי שווארמה, צחקתי לעצמי "נו, אתה מכור." אשדוד, תודה על ההפתעה. אם אתם בדרום, תסתכלו ליד הנמל, אולי תמצאו מריה. צחוקים.

זה מזכיר לי מפגש אחר, בתל אביב – פגשתי ברזילאית, אבל היא הייתה קרה יותר, לא עם ריקוד. עם מריה זה היה אש – סלסה, צחוקים, סקס. אני חושב שלטיניות מביאות חום מיוחד, מבטא שגורם לך לצחוק, גוף שגורם לך להתמכר. יצאתי מסופק, אבל עם טעם של עוד. פעם הבאה? אולי אשדוד שוב.

אז אחרי הסקס ההוא במוטל באשדוד, שכבנו על המיטה, מתנשפים כמו אחרי ריצה, זיעה בכל מקום, והיא צחקה על המבטא שלה, "איי נוט גוד אין עברית, בוט יו לייק?" צחקתי חזק, "כן, זה סקסי, כמו סרט לטיני." אבל לא, כי אני כזה אחד שלא מספיק לו פעם אחת – היא קמה, "מור? עוד ראונד?" עם חיוך שובב, ואני "ברור, מותק." הפעם זה היה אפילו יותר לוהט, כי היא ידעה בדיוק איך להדליק אותי שוב – התחילה עם ריקוד נוסף, אבל עירומה לגמרי, גוף חום זז בקצב המוזיקה, ירכיים מסתובבות, ידים מלטפות את עצמה, נוגעת במקומות שגורמים לי להתקשות מיד. "ווטש מי," אמרה, וישבה עליי, מתחככת לאט, שדיים נוגעים בחזה שלי, פטמות קשות כמו אבנים.

היא הייתה משוגעת, האמת – גוף משומן מזיעה, תנועות סלסה שהפכו את הסקס לריקוד – ישבה עליי הפוך, 69, אני מלקק אותה מלמטה, לשון מסתובבת סביב הדגדגן, אצבע בפנים, מרגיש אותה רוטטת, טעם מתוק כמו פרי אקזוטי. "סי, מאס!" גנחה, והיא מוצצת אותי מלמעלה, גרון עמוק, ידים משחקות בביצים, גורמת לי להתפתל. "את טעימה," מלמלתי, והיא צחקה, "יו טו, גרינגו." גמרה חזק על הפה שלי, נוזלים זורמים, ואז התהפכה, ישבה עליי שוב, רוכבת חזק, ציצים קופצים, ידים שלי על התחת, סוחט חזק. "פאסטר," פקדה, ואני דחפתי למעלה, קצב מהיר, מרגיש אותה מתכווצת סביבי כמו מלחציים חמים.

שינינו תנוחה, עמידה נגד הקיר – היא עוטפת אותי ברגליים, אני מרים אותה, דוחף עמוק, זיעה זולגת, גונחים יחד בספרדית ועברית מעורבבת. "אתה סטרונג," אמרה, ואני "את חמה כמו גיהנום." אבל אז צחקנו, כי המזגן הרועש נשמע כמו מנוע ישן, "זה כמו סקס במכונית," אמרתי, והיא "אין קולומביה, אנחנו עושים את זה בכל מקום." גמרתי חזק, בפה שלה הפעם, היא בלעה עם חיוך, "גוד?" שאלה, ואני "פרפקט." שכבנו אחר כך, מעשנים סיגריה, דיברנו על שטויות – היא סיפרה על בוגוטה, "שם מסיבות כל הלילה, מוזיקה, ריקודים," ואני "כאן בישראל, מסיבות אבל עם חומוס." צחקה, "חומוס? איי לייק, בוט סקס בטר."

זה היה פיזי טהור, כמו אימון גוף – בלי רגשות, רק תשוקה, מגעים, צחוקים על המבטא. "יו ספיק ספניש?" שאלה, ואני "נו, סולו הולה," והיא לימדה אותי מילים מלוכלכות, "פולאר" זה לזיין, צחקנו כמו ילדים. אבל הלילה התארך – היא קמה שוב, "עוד וואן?" עם עיניים נוצצות, ואני "יאס." הפעם איטי, רומנטי כמעט – נשיקות בכל הגוף, אני יורד עליה, מלקק לאט, אצבעות בפנים, גורם לה לרעוד, "סי, איי קאם!" צעקה, ואז היא עליי, מתנועעת לאט, עיניים נעוצות בשלי, "לייק מי?" שאלה, ואני "לוב יט." גמרנו יחד, נאחזים, זיעה בכל מקום.

אחרי זה, התלבשנו, חיבקתי אותה, שילמתי טיפ גדול, "תודה, בלה." יצאתי לרחוב, אשדוד חשוכה, רוח מהנמל, נסעתי חזרה הביתה, ראש מסתובב מהלילה הזה. זה לא היה סתם זיון – זה היה שואו פרטי, עם ריקוד, צחוקים, סקס לוהט. מריה לימדה אותי שקולומביאניות זה אש – תנועות, חום, מבטא מצחיק. יצאתי מסופק, אבל הרגליים כואבות, חושב "שווה את הנסיעה, אפילו אם אשדוד משעממת."

זה מזכיר לי מפגש אחר, באילת – פגשתי מקסיקנית, אבל היא לא רקדה, רק סקס מהיר. עם מריה זה היה שונה – סלסה, צחוקים על מבטא, סקס מתגבר. אני חושב שלטיניות מביאות טעם מיוחד – חום, תשוקה, הומור. בבוגוטה, היא אמרה, "גברים רוקדים איתך, כאן ישראלים ממהרים." צחקתי, כי זה נכון – אנחנו חיים מהר, אבל היא האטה אותי, גרמה לי להנות מכל רגע.

עכשיו, כשאני כותב את זה, אני צוחק על עצמי – בן 28, נוסע לאשדוד לעבודה, יוצא עם לילה לוהט. אבל זה החיים – הפתעות ליד הנמל, נערות עם מבטא, סקס שמשאיר טעם. אם אתם קוראים, תנסו קולומביאנית – הן יודעות לרקוד. אבל תזכרו: תשלמו טוב, תצחקו, תהנו. אני למדתי: אשדוד לא משעממת, אם יודעים איפה לחפש.

ואם אתם שואלים, כן, פגשתי אותה שוב אחרי כמה ימים. נסעתי לאשדוד במיוחד, פגשתי אותה באותו מקום, לקחתי למוטל אחר, הפעם עם בקבוק יין זול. שתינו, היא רקדה שוב, אבל הפעם שתויה קצת, צחקנו יותר, סקס פרוע – בעמידה, על הרצפה, בכל מקום. "יו וויילד," אמרה, ואני "תודה לך." גמרנו צוחקים, נפרדנו עם חיבוק. "קום בק," אמרה, ואני "ברור." זה הפך להרגל – נסיעות לאשדוד, מפגשים לוהטים. אשדוד, מי חשב.

זה לא רק עליה – זה על כל הנערות האלה. פעם פגשתי אחת מארגנטינה בתל אביב, אבל לא עם ריקוד. עם מריה זה היה שואו – פרטי, לוהט, מצחיק. אני אוהב את זה, את ההפתעה. תלכו לאשדוד, תסתכלו ליד הנמל, תראו מה קורה. אבל תהיו נחמדים – הן רחוק מהבית.

בסופו של דבר, המפגש הלוהט ההוא היה אחד הטובים. יצאתי מסופק, שווה את הנסיעה. פעם הבאה אביא מוזיקה סלסה. צחוקים.

וואו, אחרי הסיבוב השני ההוא עם מריה, חשבתי שזהו – הגוף מותש, אבל עם חיוך מטופש על הפנים, כמו אחרי מסיבה טובה. שכבנו על המיטה, עירומים ודביקים, והיא צחקה על המבטא שלה, "איי טוק לייק דיס, יו אנדרסטנד?" צחקתי, "כן, אבל זה חמוד, כמו בסרטים." אבל לא, כי היא קמה פתאום, "וואן מור טיים? איי האב אנרג'י," אמרה עם עיניים שובבות, ואני, אפילו שכאבו לי הרגליים, "ברור, למה לא?" הפעם זה היה שונה – לא ממהר, לא פרוע, אלא איטי ומפנק, כמו ריקוד סלסה רומנטי. היא התחילה ללטף אותי בכל הגוף, אצבעות קלות על החזה, יורדות לבטן, מתגרות סביב האיבר, "רילקס, בייבי," לחשה, והתחילה לנשק לאט, מהצוואר, יורדת למטה, לשון משחקת על הפטמות, גורמת לי להתנשף.

היא הייתה אמנית, האמת – גוף חום וחלק, תנועות זורמות כמו מים, יד אחת מלטפת אותי, השנייה על עצמה, נוגעת במקומות שגורמים לה לגנוח קלות. "ווטש," אמרה, והתחילה לרקוד שוב, אבל הפעם על המיטה, מעליי, גוף זז בקצב איטי, שדיים קופצים קלות, ירכיים פתוחות, מראה אותי הכל. "טאץ' מי," פקדה, ואני נגעתי, ידים על הבטן, יורדות למטה, אצבע בפנים, מרגיש אותה רטובה שוב, חמה כמו תנור. היא נאנחה, "סי, גוד," והתכופפה, נשקה אותי עמוק, לשון מסתובבת, טעם של יין זול ותשוקה. "נאו, פאק מי סלו," אמרה, וישבה עליי לאט, מכניסה אותי פנימה, מתנועעת בעיגולים, גורמת לי להרגיש כל סנטימטר, כל תנודה.

הסקס היה כמו גל – איטי בהתחלה, בונה, מתגבר. אני דחפתי למעלה בעדינות, ידים על המותניים, מנחה אותה, היא גונחת בספרדית, "מאס פרופונדו," ואני מגביר, חודר עמוק יותר, מרגיש אותה מתכווצת, רועדת. "את גמישה," אמרתי, והיא צחקה, "פروم דנסינג, אין קולומביה אנחנו מוב לייק דיס." הרימה רגל אחת גבוה, כמו בלט, ושינתה זווית, גורמת לי להתפוצץ מהנאה. "קאם ווית' מי," התחננה, ואני האצתי, יד על הדגדגן, מלטף חזק, עד שהיא צעקה "סי, איי קאמינג!" רועדת עליי, מתכווצת חזק, ואני גמרתי אחריה, חם ומלא, נשפך בפנים. שכבנו ככה, נאחזים, מתנשפים, צוחקים על כמה זה היה איטי אבל חזק. "יו גוד לוור," אמרה, ואני "תודה, את אלופה."

דיברנו עוד קצת, שתינו מים מהברז, כי במוטל אין מיני בר, והיא סיפרה על החיים – "אין קולומביה, אני דנסרית, אבל כאן עבודה טובה יותר, כסף לשלוח הביתה." שאלתי על המשפחה, "אמא חולה, אחים קטנים, אני עוזרת." זה היה רגע כנה, כאילו לא סתם סקס, אלא קצת אנושי. "אתה נייס גאי," אמרה, "נוט לייק אדרס, הם ראף." צחקתי, "ישראלים? כן, אנחנו ממהרים, אבל אני אוהב להנות." היא לימדה אותי צעדים בסלסה, קמנו מהמיטה, רוקדים עירומים, צוחקים כשאני מעד, "יו נו דנס!" אמרה, ואני "למדי אותי." זה היה כיף, כמו מסיבה פרטית, מוזיקה מהטלפון, גופים נצמדים, והתחלנו שוב – נשיקות, ליטופים, אבל הפעם קצר, ידני – היא מלטפת אותי, אני אותה, גומרים צוחקים.

בסוף, התלבשנו, חיבקתי אותה חזק, "תודה על השואו," אמרתי, שילמתי עוד טיפ, "פור יו, בלה." יצאתי לרחוב, אשדוד שקטה בלילה, נמל מואר מרחוק, נסעתי הביתה, ראש מלא זיכרונות – הריקוד, הסקס, הצחוקים על המבטא. זה היה פיזי טהור, אבל עם טעם של כיף, לא סתם עסקה. מריה הפכה את אשדוד למקום שווה, מי חשב שהנמל הזה מסתיר כזאת פצצה. שווה את הנסיעה, אפילו אם הדרך ארוכה ופקוקה.

זה מזכיר לי מפגש אחר, בחיפה – פגשתי ונצואלית, אבל היא לא רקדה, רק סקס מהיר וקר. עם מריה זה היה חם, עם ריקוד פרטי שהפך את הכל למשחק. אני חושב שקולומביאניות מיוחדות – תנועות, צחוק, מבטא שגורם לך לצחוק תוך כדי. "איי לוב ישראל," אמרה, "גברים כאן סטרייט, נו בולשיט." צחקתי, כי זה נכון – אנחנו ישירים, אבל היא הוסיפה תבלין לטיני.

עכשיו, כמה ימים אחרי, אני עדיין חושב עליה – שלחתי הודעה, "הולה, מה קורה?" היא ענתה "היי, קום בק? איי ווייטינג." אולי אנסה שוב, נסיעה לאשדוד, עוד שואו פרטי. זה מצחיק איך פגישה ליד נמל הופכת להתמכרות. אם אתם קוראים, גברים, תנסו לטינית – הן יודעות להדליק. אבל תהיו נחמדים, תשלמו טוב, תצחקו על המבטא. אני למדתי: סקס טוב זה לא רק גוף, זה גם צחוק.

ואם אתם שואלים, כן, חזרתי אליה. נפגשנו שוב ליד הנמל, הפעם לקחתי אותה למסעדה קטנה, אכלנו דגים, שתינו בירה, דיברנו על חיים – היא על קולומביה, "שם פסטיבלים, מוזיקה, אבל עוני," אני על ישראל, "חם, אבל בטוח." אחר כך מוטל, עוד ריקוד, סקס פרוע – בעמידה, על הכיסא, בכל זווית. "יו אנימל," צחקה, ואני "תודה לך." גמרנו מותשים, נפרדנו עם נשיקה. "בי," אמרה, ואני "הסטה לואגו."

זה הפך לסיפור – נסיעות לאשדוד, מפגשים לוהטים, צחוקים. אשדוד לא משעממת יותר. תודה, מריה, על השואו הפרטי. פעם הבאה אביא מוזיקה משלי. צחוקים.

זה לא רק על אשדוד – בכל עיר בישראל יש הפתעות. בתל אביב זה יקר אבל מגוון, באילת ליד הים, אבל אשדוד? עם נמל ולטיניות. אני אוהב את זה, את החיפוש. תלכו לנמל, תסתכלו סביב, תראו מה קורה. אבל תזכרו: כבוד, כסף, כיף.

בסופו של דבר, המפגש הלוהט עם הקולומביאנית היפה היה שיא – ריקוד פרטי, סקס מתגבר, צחוקים על מבטא. יצאתי מסופק, שווה את הנסיעה. פעם הבאה? מי יודע, אולי ברזילאית. החיים מלאים עקומות משגעות.